שירה מקורית

 אישה טווה 

 

בכניסה לחדר החושך שלך 

,אין שלט אזהרה 

,גם לא ברוכה הבאה 

זה מחול השדים המוכר 

של הלילה 

שלקח אותך אתו 

לתוך הבוקר 

ואת הלכת 

ולא ידעת 

ש 

כשתעזי לצאת לאור 

.תצטרכי לפגוש שוב ושוב בחושך 

שכל מה שפחדת ממנו כל השנים האלה 

יעלה על הבמה 

בלי ההזמנה 

,"וקבלו במחיאות כפיים" 

הוא יעלה על הבמה כי העזת לצאת לאור 

ואת תקשיבי לקולות האלה שישאלו 

,למה לך ילדה, למה לך 

הרי סיפרו לך שכל שדי החושך באים כשאת באור 

שכל הסיטרא אחרא מחפש נשמות כמוך 

עם התום שלך 

והעור הלבן הזה 

עזבי אותך ילדה 

וותרי על כל זה 


 

ואז תתבקשי לחדד את ההקשבה שלך 

,תתבקשי להיזכר 

להיזכר 

,שבתוך חדר החושך הזה את היוצרת 

,את הטווה חוטי זהב מדמעותייך 

,סוללת שבילים של אהבה אלייך 

ושזה עכשיו 

ותמיד 

ושיש תכלית 

.במלאכת הבריאה שאת היא 

שהחיים האלה עצמם אינם היו ראויים להיקרא חיים 

ללא היופי, הרכות, החמלה והאהבה 

שאת טווה 

,ואת 

את רק חלק 

ממלאכת השפע הזאת 

תני בך אור 

הרשי לו לעבור דרכך 

לברוא כתמי חיים בדם אהבתך 

להאיר בניסים המרקדים בחדרי החושך שלך 

אישה צוללת שחור לבן.jpg

התעוררות

כמה חוצפה יש בזקיפות של אישה 
כמה אשמה 

כמה סיכון 

 

בואי 
ככה 

כמו שאת 

 

אני 
כאן 
מישירה מבט איתך 
,אלייך 

תחת רגלינו אדמה 
ומעלינו שמיים 

התעוררות

כמה חוצפה יש בזקיפות של אישה 
כמה אשמה 

כמה סיכון 

 

בואי 
ככה 

כמו שאת 

 

אני 
כאן 
מישירה מבט איתך 
,אלייך 

תחת רגלינו אדמה 
ומעלינו שמיים 

עץ השתקפות.jpg

שיר אהבה לנחמה ריבלין 

 

.אימא שלי הגיעה אלי היום 
זה קורה לעתים רחוקות 
.שהיא מגיעה 
היום היא הגיעה 
כמו סירה ששייטה 

.ובחרה לעצור לרגע בדרך 

״סבתא הולכת כמו גמד״ אמר בני בן ה6 
כשחזרנו ממגרש הכדורגל 
.מתאימים את עצמנו לקצב האיטי של סבתא 

בערב 
הקפצתי אותה לתחנת הרכבת 
.בחזרה צפונה 
כשהיא יצאה מהאוטו 
.היה שקט 
שמתי רדיו 
.שניגן שיר שאני אוהבת 
הגברתי את הווליום 
ושרתי בקול רם 

״ופשוטים ופשוטים 
הדברים וחיים 
ומותר בם לנגוע 
ומותר לאהוב 
ומותר ומותר לאהוב״ 
שלומי סרנגה 
נשמע כמו תפילת מואזין 
ששמעתי פעם בבית 
.בו גדלתי 

כשנגמר השיר 
.השדרן שוחח עם אישה 
 היה לה קול כזה 
.שעושה להקשיב לו עוד ועוד 
דמיינתי אותה 
מבוגרת עם שיער שופע ולבן 
אסוף בגולגול 
ומשקפיים כהות של ספרנית 
,או משוררת 

,חיכיתי להבין במי מדובר 
ואז השדרן אמר 
״יושבת איתנו פה היום נחמה ריבלין״ 
יושבת 
איתנו 
פה 
היום 
נחמה ריבלין 
המילים הדהדו בתוכי 
באיטיות 

היום היא הלכה לעולמה 
האישה הרהוטה 
שלא יכולתי להפסיק להקשיב לה 

.בדרך חזרה מהרכבת 

 

שמתי לב שהיום כשהנחתי יד 
על הגב של אמא שלי 
הייתי אחרת 
ונדמה היה לי שגם היא 

איור יפני אישה מהורהרת שחור לבן.png